עובדיה ורסנו ואח' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין (בענין התובע 2)

1.מדובר בתביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים מיום 18.2.06, שארעה לתובע, יליד 3.9.1975.

פרטי הפגיעה

2.בתאונה התובע נחבל בצוואר.

3.טופל במיון ובהמשך בקופ"ח, שם טופל גם בפיזיותרפיה.

הנכות

4.ד"ר פרי, המומחה מטעם ביהמ"ש, קבע נכות צמיתה כדלקמן:

5% בגין הגבלה בטווח התנועות בע"ש צווארי

2% בגין תחושת נימול ביד ימין, לפי סע' מותאם 35 (1) ב לתקנות המל"ל.

סה"כ קבע נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 7%.

5.באשר לנכות הזמנית, ד"ר פרי אימץ את קביעתם של הרופאים המטפלים.

הוצגו תעודות אי-כושר מיום 20.2.06 ועד ליום 16.3.06, כלומר, 24 ימים.

6.ד"ר פרי לא זומן לחקירה, ולא נחקר.

משכך, לא הונחה בפניי תשתית ראייתית לטענות הצדדים שהופנו לחוות הדעת.

7.ב"כ הנתבעת טענה כי מנגנון התאונה היה קל, וזאת בהסתמך על כך שהתובע המשיך לאירוע ופנה לחדר המיון רק לאחר מכן, וכן בהסתמך על הודעתו של נהג רכב צד ג', שפגע ברכבו של התובע. אין בפניה מאוחרת למיון כדי להעיד על עוצמת הפגיעה, שכן יש ופגיעות מתעצמות זמן מה לאחר התאונה. ההודעה של נהג רכב צד ג' אינה קבילה לאמיתות תוכנה, שכן הנהג לא הובא להעיד, ואילו התובע העיד כי מנגנון הפגיעה היה חזק למדי, ויושבי הרכב הועפו קדימה.

זאת ועוד, כאשר מונחת בפני בית המשפט חוות דעת רפואית הקובעת את אחוזי הנכות, והמומחה לא נחקר באשר להתאמת חוות דעתו למנגנון תאונה כזה או אחר, אין תשתית ראייתית שתסתור את הקביעות בחוות הדעת.

ד"ר פרי קבע את נכותו של התובע על סמך כלל ממצאי בדיקתו, ובשים לב לכך שבבדיקה בלתי ישירה קיים שיפור בתנועות, אך מן הסתם עדיין היתה מגבלה. גם אם ניסה התובע להאדיר את נזקיו כטענת הנתבעת (ובענין זה המומחה לא נחקר), עסקינן בתיק נזיקין, והתובע זכאי לפיצוי על הנכות הקיימת לו לפי עמדתו של המומחה הרפואי.

8.עוד הפנתה הנתבעת לעברו הרפואי של התובע.

העבר הרפואי כולל כאבי גב לסירוגין (לפי אישור צה"ל), מסמך מיום 30.4.02 המציין כאבים בכתף ימין ורגישות בהנעת כתף ימין, וכן מסמכים לפיהם התלונן התובע על כאבים בגב העליון.

לא הוצג תיעוד מהעבר בנוגע לע"ש צווארי או לנימול ביד, כך שממילא אין רלבנטיות לעבר זה בתיק שבפניי. אף לו היה תיעוד הנוגע לע"ש צווארי או לנימול ביד, היה צורך להציגו למומחה, על מנת שיחווה דעתו בענין.